השותף החדש של סם אלטמן: למה OpenAI רוצה לתת 5% מהחברה לממשלת ארה"ב?
האם אנחנו בדרך למודל כלכלי חדש שבו המדינה היא שותפה ברווחי הבינה המלאכותית? סם אלטמן מציע עסקה חסרת תקדים לממשל האמריקאי, כזו שיכולה לשנות את כל מה שחשבנו על הקשר בין הון, טכנולוגיה וציבור.
לאחרונה פורסמו דיווחים מרתקים על מהלך דרמטי שמוביל סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. לפי הדיווחים ב-Financial Times וב-CNBC, אלטמן מציע לממשלת ארה"ב לקבל נתח של 5% מהחברה. אם נסתכל על הערכת השווי האחרונה של OpenAI, שעומדת על כ-852 מיליארד דולר, אנחנו מדברים על מתנה בשווי של יותר מ-42 מיליארד דולר.
אבל זה לא רק עניין של כסף. המהלך הזה הוא חלק מראייה רחבה הרבה יותר על האופן שבו עושר שנוצר על ידי בינה מלאכותית צריך להתחלק עם הציבור.
מודל אלסקה מגיע לעמק הסיליקון
הליבה של ההצעה היא הקמת "קרן עושר ציבורית" (Public Wealth Fund). אלטמן שואב השראה מ-"קרן אלסקה הקבועה" (Alaska Permanent Fund), שמשתמשת ברווחי הנפט של המדינה כדי לחלק דיבידנדים שנתיים לתושבים. הרעיון כאן הוא דומה: במקום שהרווחים העצומים של מהפכת ה-AI יישארו רק בידי קומץ משקיעים וטייקוני טכנולוגיה, הממשלה תחזיק במניות ותשתמש ברווחים כדי לתמוך בציבור — אולי אפילו כסוג של הכנסה בסיסית לכל אזרח (UBI) כדי למתן את ההשפעה של אוטומיזציה על שוק העבודה.
לא רק פילנתרופיה: אסטרטגיה פוליטית ותשתיתית
אל תטעו, אלטמן הוא קודם כל אסטרטג. ההצעה הזו מגיעה בזמן שבו OpenAI נמצאת בצומת דרכים רגולטורי ופוליטי:
- •השינוי המבני: OpenAI עוברת תהליך של הפיכה מחברה ללא מטרות רווח לחברה למטרות רווח (Public Benefit Corporation). המהלך הזה מעורר ביקורת, והענקת נתח לממשלה יכולה להשקיט חלק מהמתנגדים.
- •תשתית ואנרגיה: ב-"תוכנית התשתית ל-AI של OpenAI" שפורסמה לאחרונה, החברה מדגישה את הצורך האדיר של ארה"ב בחוות שרתים ענקיות ובמקורות אנרגיה חדשים (כולל אנרגיה גרעינית). כשהממשלה היא שותפה, הרבה יותר קל להעביר חקיקה שמקצרת תהליכי אישור לבניית כורים גרעיניים או חוות שרתים.
- •המרוץ מול סין: אלטמן מנסה למצב את OpenAI כנכס לאומי אסטרטגי. הוא טוען שהצלחת החברה היא הצלחת ארה"ב במאבק הטכנולוגי מול סין. כשממשלת ארה"ב היא בעלת מניות, האינטרס שלה להגן על החברה ולקדם אותה הופך לישיר וכלכלי.
האם ענקיות הטכנולוגיה האחרות יצטרפו?
אלטמן לא עוצר ב-OpenAI. הוא קרא לחברות נוספות כמו Google, Meta ו-Anthropic להצטרף ליוזמה ולתרום נתח דומה לקרן הציבורית. בעוד שדונלד טראמפ תיאר את הרעיון כ-"דבר יפה" שיהפוך את האזרחים לשותפים במהפכה, עדיין לא ברור אם שאר החברות הציבוריות ימהרו לוותר על אחוזים מהשווי שלהן עבור הממשל.
חשוב לציין שיש גם הצעות קיצוניות יותר על השולחן. הסנאטור ברני סנדרס, למשל, הציע את "חוק קרן העושר הריבונית של ארה"ב", שדורש מכל חברות ה-AI הגדולות להעביר עד 50% מהמניות שלהן לציבור באמצעות מס מניות. מול הצעה כזו, ה-5% של אלטמן נראים כמו פשרה נוחה מאוד.
סיכום ומחשבה לעתיד
אנחנו נמצאים ברגע היסטורי שבו הגבול בין המגזר הפרטי לממשלתי מטשטש. אם ההצעה של OpenAI תצא לפועל, זו תהיה הפעם הראשונה שחברה פרטית בשווי של כמעט טריליון דולר מכניסה את המדינה כשותפה מרצון.
עבורנו, כאנשי טכנולוגיה וקלאוד, זה אומר שהשקעות בתשתיות AI יקבלו דחיפה ממשלתית חסרת תקדים. אבל זה גם מעלה שאלות קשות על חופש החדשנות ועל המעורבות של פוליטיקאים בהחלטות טכנולוגיות. האם הממשלה תהיה שותפה שקטה, או שהיא תתחיל להכתיב מה מותר ומה אסור למודלים של השפה לומר?
מה דעתכם? האם הייתם רוצים שהממשלה תהיה שותפה בחברה הטכנולוגית הבאה שלכם?