מה קורה כשעסק שכל החיים עבד על דף נייר מתחיל פתאום לראות נתונים? ליעם עמר מספר על הרגע שבו הדאטה נכנסה לתמונה והתחילה להכתיב החלטות אמיתיות בשטח, ולא רק לשבת כמספרים על מסך.
השינוי הראשון היה כואב. שמונה עובדים פוטרו, ולא בגלל החלטת התייעלות שרירותית שנפלה מלמעלה. פשוט לראשונה היה אפשר למדוד הספק ולראות מי באמת מזיז את העסק. הרשת הצטמצמה, וסגרה את אותו מחזור עצמו עם פחות ידיים.
משם הדאטה רק העמיקה. טופס החתימה שהלקוחות ממלאים שודרג כך שישאל מאיפה הם הגיעו, מאיזו עיר ומאיזו רשת. תוך זמן קצר התמונה התבהרה, והתברר שלקוחות מנתיבות נוסעים עד יבנה כדי לקנות. המסקנה הייתה מתבקשת, ונפתח סניף בנתיבות. באותה שיטה נפתחו שישה סניפים, וכמעט כל אחד מהם עבד כבר מהיום הראשון, כי הביקוש היה ידוע מראש.
זה קטע מתוך פרק 7 של מי מפחד מהקוד, שבו ליעם עמר מראה איך הפיכת המידע לכלי עבודה יומיומי בנתה רשת שלמה, החלטה אחרי החלטה.