הפרדוקס המופלא: למה כולנו מנסים לגרום לבינה המלאכותית לצייר גרוע?
בשנתיים האחרונות, המרוץ של ענקיות הטכנולוגיה היה סביב דבר אחד: פוטו-ריאליזם. OpenAI, Midjourney ו-Google השקיעו מיליארדי דולרים כדי ש-DALL-E 3 או Imagen יצליחו לייצר תמונה שנראית כמו צילום מנשיונל ג'יאוגרפיק. אבל אז הגיע הטוויסט – הפרומפט הוויראלי החדש ששוטף את הרשת לא מבקש יופי, הוא מבקש "עליבות".
זה התחיל כנראה אצל משתמש קוריאני ב-Threads בשם @withgrdnrush, ועבר מהר מאוד ל-X (טוויטר לשעבר) ולקהילות ה-AI הגדולות. הפרומפט, שזכה לכינוי "The Pathetic Prompt", מבקש מהמודל לקחת תמונה קיימת ולצייר אותה מחדש בצורה הכי מגושמת, מקושקשת ופתטית שאפשר – כאילו מישהו צייר אותה ב-MS Paint עם עכבר ישן ב-1995.
אנטומיה של פרומפט ויראלי
הנה הטקסט שהפך ללהיט:
"Redraw the attached image in the most clumsy, scribbly, and utterly pathetic way possible. Use a white background, and make it look like it was drawn in MS Paint with a mouse... It should be vaguely similar but also not really, kind of matching but also off in a confusing, awkward way..."
למה זה עובד כל כך טוב? כי זה תוקף את "ברירת המחדל" של המודלים. כשאנחנו מבקשים מ-DALL-E 3 לצייר כלב, הוא תמיד ינסה להוציא תוצאה אסתטית. כדי לקבל משהו שנראה כמו שרבוט אנושי גרוע, צריך להשתמש בשפה קיצונית של "אנטי-איכות". המילים "Pathetic" ו-"Clumsy" הן קריטיות כאן, כי הן עוקפות את מנגנוני השיפור האוטומטיים של המודל.
האתגר הטכנולוגי שבכישלון המכוון
יש כאן היבט טכנולוגי מרתק. מודלי בינה מלאכותית מאומנים על מערכי נתונים עצומים (Datasets) שעברו סינון לאיכות גבוהה. בנוסף, שלב ה-RLHF (למידה מחיזוק אנושי) מלמד את המודל ש"טוב" פירושו "יפה ומדויק".
כשאנחנו מבקשים מה-AI להיות גרועה, אנחנו מבצעים סוג של "הנדסת פרומפטים הפוכה". המודל צריך להתאמץ כדי להתעלם מהידע שלו על פרופורציות, צבעים וקומפוזיציה. התוצאה היא לעיתים קרובות קומית בצורה יוצאת דופן – ה-AI מצליחה לשמר את ה"מהות" של התמונה המקורית (נגיד, אדם עומד ליד עץ), אבל מבצעת אותה עם הקווים הכי רועדים והפיקסלים הכי שבורים שהיא יכולה לייצר.
למה אנחנו צריכים את זה בכלל?
יש שלוש סיבות מרכזיות למה המגמה הזו תפסה חזק:
- •האירוניה של השלמות: בעולם שבו תמונות AI הופכות להיות מושלמות מדי, הן מתחילות להיראות משעממות או אפילו מטרידות (ה-Uncanny Valley). שרבוט ב-MS Paint מרגיש "אנושי" יותר דווקא בגלל חוסר השלמות שלו.
- •תרבות הממים: האינטרנט חי על הומור עצמי. לקחת תמונה רצינית ולהפוך אותה לציור עלוב זה פורמט מושלם לממים ולתוכן ויראלי.
- •בדיקת גבולות: עבור מפתחים ואנשי קריאייטיב, זהו מבחן מצוין ליכולת של המודל להבין סגנונות (Style Transfer) מורכבים ומופשטים.
איך תעשו זאת בעצמכם?
אם אתם רוצים לנסות, אל תסתפקו רק במילה "גרוע". השתמשו בתיאורים של הכלים: "Low-quality pixel-by-pixel feel", "Shaky lines", ו-"Drawn with a mouse". אם אתם עובדים עם Midjourney, נסו להוסיף פרמטרים של
--chaos גבוה כדי לקבל תוצאות פחות צפויות.
שורה תחתונה
המגמה הזו מזכירה לנו שהערך של הבינה המלאכותית הוא לא רק ביכולת שלה להחליף אמנים מקצועיים, אלא ביכולת שלה להיות כלי לביטוי עצמי, הומור ומשחק. בסופו של דבר, אנחנו לא תמיד מחפשים את הפיקסל המושלם; לפעמים אנחנו רק רוצים לראות איך אלגוריתם של מיליארדי פרמטרים מנסה בכוח לצייר כמו ילד בגן. וזה, כשלעצמו, פשוט גאוני.
רוצים להישאר מעודכנים בפרומפטים הכי חמים ובחדשות ה-AI? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו: t.me/AI_tg_il.