רותם דדון חוזר לאחת המערכות הראשונות שבנה בחייו, פרויקט שנמכר בעשרת אלפים שקל. באותו רגע הוא היה בטוח שהוא מבין בדיוק כמה עבודה מסתתרת מאחורי המספר הזה, והתברר לו מהר שהוא טעה בגדול.
בסוף הדרך, כשחילק את התשלום במספר השעות שהשקיע בפועל, הוא נשאר עם שכר מינימום לשעה, אם בכלל. הלקוח לא ניסה לרכך את זה. הוא אמר לרותם בפשטות שזו הבעיה שלו, שהוא לקח אותו על בסיס ההנחה שיידע להעריך את ההיקף. רותם מודה שהלקוח צדק לגמרי.
הסיפור הקטן הזה הוא בדיוק סוג התובנה שחוזרת אצל בונים בתחילת הדרך. הפער בין המחיר שנקבע בהתלהבות לבין שעות העבודה האמיתיות הוא אחד השיעורים היקרים ביותר שיש, וטוב לשמוע אותו ממישהו שכבר שילם עליו במיטב כספו וזמנו.